החלטה בתיק בש"א 6694/07

1.         בקשת חברת יסרפיר בע"מ (להלן: "המבקשת") למתן הוראות להשבת כספים ששולמו על ידה למשיבה - בנק דיסקונט סניף בית הכרם בירושלים (להלן: "בנק דיסקונט"), בקשר עם רכישת דירות מחפציבה שיכון ופיתוח בע"מ (להלן: "חפציבה שיכון").

רקע עובדתי

2.         בחודש אוגוסט 2007 קרסה קבוצת חברות חפציבה שבנתה ברחבי הארץ כ-4500 דירות ב-40 פרויקטים. עם הקריסה הוגשו בקשות רבות למימוש שעבודים ולמינוי כונסי נכסים. בית משפט זה נתן צו להקפאת הליכים בעניין 26 חברות הנמנות על הקבוצה, מינה כונסי נכסים בפרויקטים שונים. כן מינה את הכנ"ר כנאמן זמני לחברות ואת עו"ד מולכו כמנהל מיוחד מטעם הנאמן הזמני. המנהל המיוחד הגיש ביום 22.10.2007 דו"ח מקיף המציג תמונה קשה על התנהלות חברות חפציבה ותמונה עגומה על מצב אלפי דיירים שנפגעו וחוששים לגורל דירותיהם, לקורת הגג מעל ראשם.

3.         המבקשת וחברת חפציבה שיכון חתמו ביום 16.10.05 על הסכם, במסגרתו רכשה המבקשת 16 דירות בפרוייקט למגורים בבית שמש (נספח א' לבקשה, להלן: "ההסכם"). להסכם צורפו מספר נספחים, מהם תואמים את הוראות ההסכם ומהם סותרים אותו. הנספחים הרלוונטיים לסוגיה שלפנינו הם: נספח העוסק בנושא האשראי וחשבון הפרוייקט (נספח ב' לבקשה, להלן: "נספח הליווי") ונספח נוסף המתייחס לתמורה וללוח התשלומים (נספח ג' לבקשה, להלן: "נספח התשלומים והתמורה"). אם כן, מעתה נבחן את הוראותיהם של 3 מסמכים: ההסכם, נספח הליווי ונספח התשלומים והתמורה.

בסעיף 4 להסכם נקבע כי בניית הפרויקט תתבצע באמצעות ליווי בנקאי של בנק המזרחי המאוחד בע"מ. בהתאם לכך, נקבע בסעיף 2א לנספח הליווי כי חפציבה שיכון פתחה חשבון בנק מס' 014618 בבנק המזרחי סעיף סמילנסקי (422) נתניה, והוא כונה "חשבון הפרוייקט" (להלן: "חשבון הליווי"). בסעיף 2ב לאותו נספח התחייבה המבקשת להעביר תשלומים על פי ההסכם אך ורק לחשבון הליווי, ובסעיף 2ג נקבע כי כל תשלום שלא ישולם ישירות לחשבון הליווי לא ייחשב כתשלום למוכר לפי הסכם הרכישה שבין הצדדים. למרות האמור, בסעיף 7 לנספח נוסף, הוא נספח התשלומים והתמורה, נקבע כי כל תשלומי התמורה ישולמו אך ורק לחשבון שכונה בנספח "חשבון הליווי הבנקאי" אלא שפרטיו אינם תואמים לפרטי חשבון הליווי כפי שצוין בהסכם ובנספח הליווי. בפני בית המשפט הוגשו שתי גרסאות של נספח התשלומים והתמורה. בנספח שהוגש על ידי המבקשת צוין כי התשלומים ישולמו לחשבון מספר 190101 בבנק דיסקונט סניף בית הכרם בירושלים. מספר החשבון, שם הבנק והסניף מצוינים בכתב יד, למרות שהנספח מודפס. בנספח המקורי שהוגש על ידי בנק דיסקונט צוין חש' מס' 500067640 בבנק ירושלים בע"מ סניף ירושלים (50) כחשבון הליווי אליו יועברו הכספים (נספח ג' לתגובת הבנק). גם בנספח התשלומים והתמורה צוין כי סכום שלא ישולם לחשבון כאמור לא ייחשב כתשלום על פי החוזה. כך או כך, אין חולק כי בנספח התשלומים והתמורה הסכימה המבקשת להעביר את התשלומים על פי ההסכם לחשבון שונה מהחשבון שצוין בהסכם ובנספח הליווי. כן יש לדייק, כי למרות שההסכם נחתם בין המבקשת ל"חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ", הרי שהחשבון אליו הועברו הכספים הינו על שם "חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ".

4.         כעת, משמסתבר שהחשבון בבנק דיסקונט לא היה חשבון ליווי על כל המשתמע מכך, וכי אין בידי המבקשת ערבויות מתאימות, מנסה המבקשת להתחקות אחר הכספים. הבקשה מתייחסת לתשלום בסך 8,175,610 ש"ח שהופקד ביום 28.11.05 בחשבון מס' 190101 בבנק דיסקונט סניף בית הכרם בירושלים על שם "חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ".

טענות הצדדים

5.         המבקשת, מבססת את זכותה להשבת הסכום הנ"ל על חובת הזהירות שחב כלפיה, לטענתה, הבנק, הכוללת בדיקה והתחקות אחר מקורו של כסף המופקד אצלו, בפרט כשמדובר בסכומי כסף גדולים מאד המופקדים בחשבון של חברה אשר עניינה בבניה. משלא עשה כן יש להורות לבנק להשיב למבקשת את הסכום הנ"ל.

עוד נטען כי התנהלות החברות השונות ומנהליהן מחייבת ליתן צו אשר יורה על הרמת מסך בין החברות השונות. זכות הרוכשת להשבת כספיה קמה לה מכוח זכות העקיבה ודיני עשיית עושר ולא במשפט. חובת הזהירות של בנקים הורחבה בפסיקה והיא נעה במספר מעגלים, כאשר הפסיקה הכירה גם בחובת זהירות של בנק כלפי צד ג' מכוח דיני הנזיקין. מכוח חובה זו חב הבנק חובת זהירות כלפי המבקשת, ומשלא עמד בה אין אלא להורות כי עליו להשיב למבקשת את כספה.

6.         לטענת בנק דיסקונט, הבקשה אינה מתאימה להליך של בקשה למתן הוראות. מדובר למעשה בתביעה כספית כנגד הבנק המוגשת במסווה של בקשה למתן הוראות רק כדי לקצר הליכים ולהתחמק מתשלום אגרה, ואין בינה לבין הליכי ההקפאה של חברת חפציבה ולא כלום. סעד של מתן הוראות מטעם צד שלישי כנגד מי שאינו בעל תפקיד מטעם בית המשפט אינו מוכר בדין, שכן סעד זה שמור על פי דין רק לבעלי תפקיד. החשבון בו הופקד הכסף אינו חשבון הליווי של הפרויקט. ספק אם ניתן להסתמך על נספח התשלומים והתמורה ובו פרטי בנק דיסקונט בכתב יד. ככל שהיו סתירות בין הוראות ההסכם בקשר לחשבון הבנק אליו יש להעביר את הכספים, החובה לבירור עניין זה היתה מוטלת על המבקשת, כך גם בנוגע לשם החברה בעלת החשבון. על הבנק לא מוטלת חובה לבדוק את מקור הכספים. החשבון שבבסיס בקשה זו הינו חשבון חח"ד רגיל, בו בוצעו פעולות רבות העולות בערכן מהסכום הנ"ל. ממועד ההפקדה הנטענת על ידי המבקשת ועד הגשת הבקשה חלפה תקופה של למעלה משנה וחצי, בה לא העלתה המבקשת כל טענה בעניין, ולא פנתה לבנק המלווה בבקשה למתן ערבויות. ככל שהייתה רשלנות או מחדל היו אלה מצידה של המבקשת אשר אינה רוכש תמים, אלא חברה שהתקשרה עם חפציבה על בסיס עסקי, וככל שכספים אלה הופקדו על ידה, הם הופקדו בניגוד להוראות ההסכם, לחשבון שאינו בבעלות חפציבה פיתוח וללא שנדרשה ערבות בנקאית.

7.         עמדת המנהל המיוחד היא, כי הסוגיה הרלוונטית היחידה המתעוררת בבקשה זו הינה שאלת אחריות הבנק לפי דיני הבנקאות ודיני הנזיקין. אולם לאור הנסיבות אין אפשרות לברר סוגיה זו בשלב הנוכחי. התופעה בה הופקדו בחשבון נשוא דיון זה כספים שהיו אמורים להיות מופקדים בחשבון ליווי חורגת מגדרי תיק זה והינה תופעה נרחבת המאפיינת את החשבון נשוא בקשה זו בבנק דיסקונט. מדובר ברוכשים רבים שתשלומיהם (או חלקם) הופקדו בחשבון זה בהיקף כספי גדול מאד. נתונים אלה אינם כוללים גורמים שרכשו מספר דירות. לכן, לדעת המנהל המיוחד ראוי תחילה לברר את סוגיית אחריות הבנק כלפי הרוכשים הבודדים, כאשר ניתן לצפות לכך שסוגיה זו תהא מורכבת פחות מהסוגיה של אחריות הבנק כלפי לקוחות עסקיים. במסגרת שיקול דעת בית המשפט יכול בית המשפט לבחון את אחריות הבנק במסגרת תיק הקפאת ההליכים, אלא שמבחינה עובדתית המנהל המיוחד טרם השלים את בדיקותיו וחקירותיו בעניין זה. מעבר לכך, קיים קושי בסעד המבוקש - השבת הכספים למבקשת, סעד זה אפשרי רק אם מבוקש ביטול ההסכם. שאלת ביטול ההסכם מחייבת הזמנת צדדים נוספים ובראשם הבנק המלווה - בנק המזרחי, ורוכשים שרכשו מאת המבקשת דירות.

דיון

8.         ראשית, אתייחס לטענת בנק דיסקונט כי המבקשת לא הוכיחה כי ההעברה הנטענת בוצעה על ידה. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 28.11.05 זוכה החשבון הנ"ל בסך של 8,175,610 ש"ח (נספח ב' לתצהיר ולדר מטעם בנק דיסקונט). אין גם חולק כי בידי המבקשת אישור העברה מחשבונה בבנק המזרחי לחשבון הנ"ל בבנק דיסקונט בסך של 8,175,610 ש"ח (נספח ד' לבקשה). אולם, לטענת בנק דיסקונט לא ניתן לראות באישור העברה זה כראיה לכך שההפקדה האמורה נעשתה על ידי המבקשת, משום שהמסמך חסר תאריך. אכן, יש להצר על כך שהמסמך חסר תאריך וכי לא הוגש המסמך המקורי, אולם, לצורך דיון זה ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, מוכן אני להניח כי ההפקדה האמורה בוצעה על ידי המבקשת וזאת משום זהות הסכומים. תמיכה לכך מצאתי בחשבונית שהוצאה למבקשת על ידי חפציבה שיכון בסמוך לאחר ההפקדה הנטענת, ביום 2.12.05, בסך הנ"ל של 8,175,610 ש"ח (נספח ה' לבקשה). העובדה בלבד כי המצהיר מטעם המבקשת טעה בתצהירו בקשר למועד ההעברה (סעיף 6 לתצהיר ג'ורנו) אינה מעלה ואינה מורידה, מה גם שהתאריך שצוין בתצהיר ג'ורנו (28.2.05) הינו מוקדם בלמעלה מחצי שנה למועד חתימת ההסכם, כך שברור כי מדובר בטעות שבתום לב (יושם אל לב, כי הטעות מתייחסת לחודש בלבד ולא ליום בחודש). כן לא ניתן לייחס משמעות לטעות שבגוף הבקשה, והעובדה בלבד שהמועד המצוין בגוף הבקשה שונה מהמועד שצוין על ידי המצהיר בתצהירו, תומכת במסקנתי כי מדובר לכל היותר בבלבול בתום לב.

9.         הסיטואציה המתוארת, באופן מצער ביותר, אינה מפתיעה ואינה הראשונה המתוארת בפני בית משפט זה. במסגרת התנהלותן של חברות חפציבה, קיימים רוכשים רבים אשר כספם הועבר לחשבון שאינו חשבון הליווי שנקבע בהסכם הרכישה. עובדה זו הובילה למצב בו חפציבה קיבלה את הכספים מאת הרוכשים, כספים אלה לא הועברו דרך חשבון הליווי, הבנק המלווה לא עודכן אודות העסקה, והקונים, ברובם תמי לב, חסרי ניסיון בכגון דא, היו בטוחים כי כספם מובטח. מן הצד השני, חפציבה מצידה היתה חופשית לעשות בכסף כרצונה. משקרסו חברות חפציבה, גילו הרוכשים כי כספם "התאדה", ממש כך, וכי אין בידיהם ערבות, ודינם על פי דין כדין נושה רגיל של החברה. מבחינה פרקטית משמעות הדבר היתה: הישארות ללא קורת גג (כך לפחות לגבי הרוכשים הפרטיים). לפיכך, נעשה ניסיון למן תחילת הליך זה להוביל לפתרון שימזער את הנזק לרוכשים, תוך חלוקת הנטל החברתי. על יסוד זה ועל בסיס המתווה שהוצע בדו"ח המנהל המיוחד מיום 22.10.07 הוסדרו ענייניהם של מספר לא קטן של רוכשים. אולם, נותרו רוכשים מסוימים, וביניהם רוכשים עסקיים, אשר לא ניתן היה להגיע בעניינם לפתרון "על משפטי", ואותם רוכשים נותרו על פי דין בגדר של נושה שאינו מובטח (ר' למשל החלטתי מיום 10.4.08 בבשא 6971/07, 7880/07). זאת במישור היחסים שבין חברות חפציבה לנושים. מעבר לכך, לכל נושה עומדת הזכות לתבוע צד ג' אם לדעתו צד ג' אחראי כלפיו למצב שנוצר. תביעת נושה נגד צד ג' הינה תביעה אזרחית לכל דבר ועניין ואין לה ולא כלום עם הליכי פשיטת הרגל, אשר בעיקרם נועדו להסדיר יחסים שבין חברה פושטת רגל (או כל פושט רגל) לנושים.

10.       כך במקרה שלפנינו. המבקשת הינה נושה של חפציבה שאינה מובטחת, התובעת את הבנק, צד ג', אשר לדעתה גרם למצב שנוצר. תביעה זו, אינה עניין של פשיטת רגל אלא תביעה אזרחית. יחד עם זאת, שיקול דעתו של בית משפט של פשיטת רגל הורחב בפסיקה, ונקבע כי בתנאים מסוימים יוכל בית המשפט לדון במחלוקת מהותית במסגרת הליך של מתן הוראות. אינני נדרש לשאלה אם הסוגיה הנוכחית עונה על התנאים המאפשרים בירור במסגרת הליך של מתן הוראות. המבקשת הסכימה כי שאלת אחריותו של בנק דיסקונט חורגת מגדרי תיק זה, ונתנה דעתה כי הצעת המנהל המיוחד לדחות את הבירור הפרטני של יסרפיר עד שיושלמו בדיקותיו וחקירותיו בעניין זה, ראויה. לצערנו, לאור מורכבות ההליכים, ריבוי הנושים וריבוי הנפגעים, הליך הבדיקה והחקירה של המנהל המיוחד טרם הושלם. מקבל אני את עמדת המנהל המיוחד, לה הסכימה המבקשת, כי ראוי לדחות הדיון בבקשה עד שיעמדו בפני בית המשפט מלוא הנתונים, על מנת שסוגיית האחריות תידון בהקשר הכללי ותתקבל התמונה הכוללת.

התוצאה

11.       לאור כל האמור, אני מוחק את הבקשה. המבקשת תהא רשאית להגיש בקשה אחרת לפי שיקול דעתה כאשר יבשילו התנאים לכך.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז בסיון התשס"ח (19 ביוני 2008), בהעדר הצדדים.